התקשורת מרבה לעסוק בסרבני גט, אבל מעטים יודעים את האמת המלאה: בישראל 2025, המילה "לא" של בן זוג עדיין יכולה לעצור תהליך גירושין במשך שנים. בשונה מארה"ב או אירופה, שם התרת נישואין היא הליך מנהלי כמעט אוטומטי, כאן מתקיים מצב משפטי ייחודי שמאפשר לבן זוג אחד להחזיק את השני ב"כבלים משפטיים" – לפעמים מסיבות מוצדקות ולעתים כקלף מיקוח. מפתיע לגלות שרבים מהפונים למשרדי עורכי דין אינם מודעים לזכויותיהם המלאות בתרחיש כזה. מתי סירוב להתגרש נחשב זכות לגיטימית? מה קורה כשצד אחד משוכנע שהנישואין ניתנים להצלה? ואילו אסטרטגיות משפטיות יכולות לשרת את שני הצדדים – גם את מי שמעוניין בפירוד וגם את מי שמתנגד לו? על כך ועוד, במאמר הבא.
האם יש לבן הזוג "זכות לסרב"?
בניגוד למה שמקובל לחשוב, המערכת המשפטית בישראל אינה מתייחסת באופן אוטומטי לסירוב להתגרש כאל "סרבנות" שלילית. המסגרת של דיני המשפחה בישראל מאפשרת לבן זוג להביע התנגדות לפירוק הנישואין – וזו עמדה שיש לה מעמד משפטי.
למעשה, מבחינה משפטית טהורה, כל עוד לא ניתנה החלטה שיפוטית המחייבת את הגירושין, ההתנגדות היא עמדה לגיטימית. הדבר כאמור שונה מאוד מהמצב במדינות רבות אחרות, שם מספיק שצד אחד יגיש בקשת גירושין וכעבור זמן מוגדר הנישואין יפקעו באופן אוטומטי.
למרות זאת, חשוב להדגיש שההתנגדות לגירושין אינה זכות מוחלטת. היא כפופה למגבלות חוקיות והלכתיות, ובנסיבות מסוימות בית הדין או בית המשפט יכול להורות על גירושין למרות ההתנגדות.
מתי בית הדין מכיר בהתנגדות כמוצדקת?
ישנן סיבות שבתי הדין ובתי המשפט נוטים להכיר בהן כהצדקה לגיטימית להתנגדות לגירושין:
שיקום הנישואין - הזדמנות אמיתית לתיקון
כאשר הצד המתנגד מציג תוכנית ממשית לשיקום היחסים ומוכיח נכונות אמיתית לביצוע שינויים, בתי הדין עשויים לתת הזדמנות לתקופת ניסיון. במיוחד אם הקרע בין בני הזוג טרי יחסית, לא היו ניסיונות קודמים לשיקום שנכשלו, וישנה היסטוריה חיובית ומשמעותית בקשר.
רווחת הילדים - חשש מבוסס לפגיעה
טענה לפגיעה אפשרית בילדים כתוצאה מהגירושין יכולה לקבל משקל, במיוחד כאשר מדובר בילדים בגילאים רגישים במיוחד, קיימות נסיבות ייחודיות כמו מצב בריאותי מיוחד, או כשהמתנגד יכול להציג חוות דעת מקצועית התומכת בעמדתו.
אי-מיצוי הליכים טיפוליים - הזדמנות לפתרון חלופי
בתי הדין עשויים להתחשב בטענה שלא מוצו כל האפשרויות לטיפול זוגי ולגישור, במיוחד אם הצד המתנגד מוכן להשקיע באופן פעיל בתהליכים אלה.
מתי בית הדין יכפה גירושין למרות הסירוב?
למרות הכרה מסוימת בזכות להתנגד לגירושין, ישנם מצבים בהם בית הדין יקבע כי יש לחייב גירושין. העילות לכך מתחלקות לשתי קטגוריות מרכזיות: עילות אובייקטיביות ועילות סובייקטיביות.
עילות אובייקטיביות
אלו עילות המבוססות על עובדות מוכחות שאינן תלויות בפרשנות:
- בגידה – כאשר ישנן ראיות משכנעות לבגידה של אחד מבני הזוג
- עקרות – כאשר אחד מבני הזוג אינו יכול להביא ילדים לעולם והסתיר זאת לפני הנישואין
- מום או מחלה – מום גופני משמעותי או מחלה חמורה שהוסתרו לפני הנישואין
- מניעת יחסי אישות – סירוב מתמשך לקיים יחסי אישות ללא סיבה מוצדקת
עילות סובייקטיביות
אלו עילות המתבססות על תחושות וחוויות אישיות:
- אלימות – התעללות פיזית או נפשית מתמשכת
- מאיס עלי – מצב בו אחד מבני הזוג חש דחייה עמוקה ובלתי הפיכה כלפי בן זוגו, עד כדי כך שאינו מסוגל להמשיך לחיות עמו
- התנהגות פוגענית – התמכרויות, בזבוז כספים קיצוני, או התנהגויות הרסניות אחרות
האסימטריה המשפטית - הבדלים בין סירוב גבר לסירוב אישה
אחד הפרדוקסים המשמעותיים במערכת הישראלית הוא שאף שהחוק שואף לשוויון, ישנם הבדלים ניכרים בין המצב המשפטי של גבר המסרב לתת גט לזה של אישה המסרבת לקבלו.
כאשר אישה מסרבת לקבל גט
במקרה של סירוב אישה, קיימים כמה היבטים ייחודיים: אפשרות להיתר נישואין – במקרים מסוימים, הגבר יכול לקבל היתר מיוחד להינשא לאישה שנייה; סנקציות מוגבלות יותר – הטלת סנקציות על אישה מסרבת דורשת הליך מיוחד ואישור של נשיא בית הדין הרבני; ואם הגבר יביא ילדים עם אישה אחרת, אין להם סטטוס הלכתי בעייתי.
כאשר גבר מסרב לתת גט
לעומת זאת, המצב של אישה מסורבת גט מורכב יותר: אישה אינה יכולה להינשא בשנית כל עוד לא קיבלה גט; ילדים שייוולדו לאישה מסורבת מגבר אחר ייחשבו "ממזרים" על פי ההלכה; והסמכות להטיל סנקציות על גבר מסרב גט היא מיידית לאחר פסק דין המחייב אותו לתת גט.
כלים אסטרטגיים למתנגד לגירושין - איך להתנגד בצורה אפקטיבית?
אם אתם נמצאים בצד המעוניין להתנגד לגירושין, חשוב להכיר את הכלים המשפטיים העומדים לרשותכם.
הסכם לשלום בית ולחילופין גירושין – זהו מסמך משפטי המגדיר תקופת ניסיון מוגדרת לשיקום הנישואין, תנאים ברורים שיאפשרו לשני הצדדים להרגיש בטוחים בתקופה זו, והסדרים מוסכמים למקרה שניסיון השיקום לא יצלח. היתרון המשמעותי בהסכם כזה הוא שהוא מאפשר לצד המתנגד לגירושין לקבל הזדמנות אמיתית לניסיון שיקום, תוך שמירה על תנאים הוגנים לעתיד אם הניסיון ייכשל.
תביעה לשלום בית – זוהי בקשה משפטית המוגשת לבית הדין הרבני, ובה המבקש מבקש התערבות שיפוטית לשיקום הנישואין, מציג תוכנית קונקרטית לשיקום, ומבקש סעדים תומכים כמו חיוב בטיפול זוגי. בתי הדין מתייחסים לתביעה כזו ברצינות, אך יבחנו לעומק את כנות הבקשה ואת הסיכויים הריאליים לשיקום.
הצגת תוכנית שיקום קונקרטית – מעבר להצהרות, הצגת תוכנית מובנית ומפורטת עשויה לשכנע את בית הדין. תוכנית כזו יכולה לכלול התחייבות לטיפול זוגי אצל מטפל מוסכם, צעדים קונקרטיים לטיפול בבעיות שהובילו למשבר, והסדרים כלכליים זמניים שיפחיתו את החיכוך בתקופת הניסיון.
הסכמה לתנאים מקדמיים – הסכמה מראש על תנאים מיטיבים במקרה שהשיקום ייכשל יכולה לשכנע את הצד המבקש גירושין לתת הזדמנות, כמו הסכמה על חלוקת רכוש מסוימת, הסדרים מוסכמים לגבי הילדים, והתחייבות לגירושין ללא התנגדות אם השיקום ייכשל.
המחיר של סירוב עיקש - סנקציות נגד סרבני גט
כאשר בית הדין הרבני קובע שיש לחייב גט, והצד המסרב עומד בסירובו, המערכת המשפטית מפעילה מגוון סנקציות הולכות ומחמירות: הגבלות תנועה ותעסוקה כוללות עיכוב יציאה מהארץ ושלילת דרכון, שלילת או עיכוב רישיון נהיגה, איסור על קבלת או חידוש רישיונות מקצועיים, ומניעת מינויים לתפקידים ציבוריים.
הגבלות כלכליות כוללות הגבלת חשבונות בנק, איסור על שימוש בכרטיסי אשראי, עיכוב או עיקול משכורות, ומניעת הזכות לקבל כספים מהמדינה (למעט קצבאות חיוניות).
במקרים של סרבנות ממושכת, בית הדין יכול להורות על מאסר, ובמקרים קיצוניים, תקופות המאסר עלולות להתארך לשנים.
חשוב לציין: לגבי נשים מסרבות, הטלת הסנקציות דורשת הליך מיוחד ואישור נשיא בית הדין הרבני הגדול, מה שמעניק להן הגנה פרוצדורלית נוספת.
פיצויי נזיקין בגין סרבנות גט
התפתחות משפטית חשובה בשנים האחרונות היא האפשרות לתבוע פיצויי נזיקין בגין סרבנות גט. חשוב להיות מודעים לכך שהגשת תביעת נזיקין כנגד סרבן או סרבנית גט עלולה לסבך את התמונה.
מצד אחד, זהו כלי משפטי חזק שעשוי להפעיל לחץ כלכלי על הצד המסרב. מצד שני, בתי הדין הרבניים עלולים לראות בכך "גט מעושה" (גט שניתן בכפייה) ולהימנע מלסדר את הגט אפילו אם הצד המסרב הסכים בעקבות תביעת הנזיקין
לפני הגשת תביעת נזיקין בגין סרבנות גט, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובממשק שבין בתי המשפט האזרחיים לבתי הדין הדתיים.
"מרוץ הסמכויות" - היכן עדיף לנהל את המאבק המשפטי?
אחת השאלות המשמעותיות ביותר בהליכי גירושין בישראל היא באיזו ערכאה לנהל את ההליך – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. לכל ערכאה יש יתרונות וחסרונות:
בית הדין הרבני
- יתרון למתנגד לגירושין – בית הדין נוטה להיות זהיר יותר בכפיית גירושין
- יתרון לבעלים – במקרים מסוימים, בית הדין נוטה להיות מסורתי יותר בגישתו לנושאי רכוש ומשמורת
- בעל סמכות בלעדית – רק בית הדין הרבני מוסמך לסדר את הגט עצמו
בית המשפט לענייני משפחה
- יתרון למבקש הגירושין – גישה פרוגרסיבית יותר בנושאי משמורת משותפת וחלוקת רכוש
- סמכות בנושאים אזרחיים – מזונות, משמורת, חלוקת רכוש והטיפול בילדים
- אפשרות לתביעות נזיקין – רק בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בתביעות נזיקין בגין סרבנות גט
מערכת המשפט בישראל מאפשרת "מרוץ סמכויות" בין הערכאות. הכלל הוא פשוט: הערכאה הראשונה שאליה מוגשת תביעה בעניין מסוים, היא זו שקונה סמכות לדון בו.
משמעות הדבר היא שהצד הפועל ראשון יכול להכתיב את זירת ההתדיינות. לכן בן זוג המעוניין בגירושין ירצה לרוב להקדים ולהגיש תביעות לבית המשפט לענייני משפחה, בעוד בן זוג המתנגד לגירושין ירצה לרוב להקדים ולהגיש תביעה לבית הדין הרבני.
עו"ד סימה כהן - זכויות מול חובות בתהליך הגירושין
כאשר מדובר על התנגדות לגירושין, קיים מתח מתמיד בין הזכויות של הצדדים השונים. מצד אחד, המערכת המשפטית מכירה בזכותו של אדם לנסות ולשמר את התא המשפחתי שלו. זהו ערך מוגן שזוכה למעמד משפטי. מצד שני, המערכת גם מכירה בזכותו של אדם להשתחרר ממסגרת נישואין שהפכה בלתי נסבלת עבורו.
האיזון העדין בין זכויות אלו דורש ייעוץ משפטי מקצועי ורגיש, המבין את המורכבות האנושית והמשפטית של כל מקרה לגופו.
כעורכת דין המתמחה בדיני משפחה, אני פוגשת מדי יום מקרים המציגים את המורכבות האנושית והמשפטית של התנגדות לגירושין. בין אם אתם הצד המבקש להתגרש ונתקלים בסירוב, או שאתם הצד המאמין בשיקום הנישואין, חשוב שתפנו לייעוץ משפטי מקצועי המתאים למצבכם הייחודי. במשרדי, אני מציעה ליווי אישי ורגיש, המשלב מקצועיות משפטית עם הבנה עמוקה של הצרכים הרגשיים והמשפחתיים. יחד, נמצא את הדרך הטובה ביותר לשמור על זכויותיכם ועל טובת המשפחה כולה במערכת המשפטית המורכבת של דיני המשפחה בישראל.
