האפוטרופסות משמשת מוסד משפטי מרכזי שנועד להבטיח הגנה לאנשים שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם באופן עצמאי. אמנם יכולות להיות נסיבות שונות, אך נתמקד בעיקר בשני תרחישים במאמר זה – מינוי אפוטרופוס להורה קשיש ו/ או מינוי אפוטרוס לקטין.
מושג האפוטרופסות: סקירה כללית
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18), התשע"ו-2016, שונה באופן מהותי בתיקון מספר 18 בשנת 2016. תיקון זה שינה באופן מהותי את התפיסה החברתית-משפטית של אנשים עם מוגבלות, תוך מתן עדיפות לכבודם וזכויותיהם. הגישה החדשה מקדמת טיפול פרטני ומעצימה אנשים אלו תוך מקסום עצמאותם. כתוצאה מכך, החלטות מתקבלות על סמך הלקות הייחודית הקיימת אצל כל פרט, תוך שימת דגש על חשיבות ההשקעה שלו בתהליכי קבלת ההחלטות.
סעיף 33א לחוק הכשרות קובע כי בטרם מינוי אפוטרופוס של בגיר, על בית המשפט לאשר כי התקיימו התנאים המפורטים בסעיף. במיוחד הכרחי להבטיח שלא ניתן להשיג את המטרות הרצויות באמצעים חלופיים שפחות מגבילים את זכויות הפרט, חירותו ועצמאותו.
מינוי אפוטרופסות
בית המשפט ממנה אפוטרופוס כאשר הוא קובע כי אדם הוא המתאים ביותר בנסיבות הקיימות. לעתים קרובות, נבחר בן משפחה, אך בית המשפט רשאי לבחור באדם אחר אם הוא סבור כי מינוי קרוב משפחה עשוי להיות לא לטובתו של האדם האפוטרופוס. במצבים בהם הפרט מבין את המשמעות של מינוי אפוטרופוס, נשקלת גם דעתו על האדם המתאים לתפקיד.
תפקידים ואחריות של אפוטרופוס
האפוטרופוס מחויב לפעול בשמו של הפרט המצוי תחת אפוטרופסותו, זאת במסירות, בתום לב ובהתאם להוראות החוק. נאסר על האפוטרופוס לבצע פעולות מסוימות, כגון מכירה או קנייה של נדל"ן, ללא אישור מפורש של בית המשפט. אם אפוטרופוס לא ממלא את חובותיו כראוי, ניתן לפטר אותו. התפטרות היא גם אפשרות, אך היא חייבת באישור בית המשפט.
אפוטרופוס להורה קשיש
לעתים קרובות נדרשת אפוטרופסות כאשר הורה קשיש אינו יכול עוד לנהל את ענייניו הרפואיים והפיננסיים עקב הידרדרות מצבו הבריאותי קוגניטיבי. אפוטרופוס מבטיח את שלומו של ההורה הקשיש מכל הבחינות, כולל ניהול ענייני הרכוש והרפואה. בדרך כלל, ילד או בן זוג או אח או קרוב משפחה מתמנים כאפוטרופוס לעיניו של אדם. עם זאת, בית המשפט רשאי למנות מישהו אחר ניטרלי אם הוא סבור שלא משרתים טובת הקשיש מינוי קרוב משפחה.
אפוטרופוס של קטין
הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדם עד הגיעו לגיל 18. בתרחישים שבהם אחד ההורים לא ממלא את חובותיו, בית המשפט רשאי למנות את ההורה השני כאפוטרופוס הבלעדי של הקטין ו/או להגביל את הסמכויות של ההורה השני. עם זאת, במקרים נדירים רשאי בית המשפט למנות אפוטרופוס חיצוני אם שני ההורים הוכרזו בלתי כשירים.
פתרון קונפליקטים משפחתיים
יישוב סכסוכי משפחה הוא הליך משפטי שמטרתו ניהול סכסוכים אזרחיים בענייני משפחה כדי להימנע מהליכי משפט יקרים וארוכים. הליך זה הוא חובה לפני הגשת תביעה בתחומים מסוימים כמו מזונות, דמי אחזקת מדור, נישואין, גירושין, סכסוכי חלוקת רכוש וכספים, וסכסוכים הנוגעים לילדים.
תהליך ההחלטה כולל מספר פגישות לא רשמיות בפני עו"ס ביחידת הסיוע שליד ביהמ"ש או בית הדין, המתנהלות במשותף או בנפרד, בהתאם למקרה. אם הושגה הסכמה במשך התהליך, יש להציגה בפני הערכאה הרלוונטית למתן תוקף כפסק דין.
עם זאת, גם בתהליך זה קיים חסרון והוא נושא משמעותי של "מרוץ סמכויות", שבו צדדים נאבקים להיות הראשונים להגיש בקשה, ובכך מחליטים איזו רשות תטפל בתיק.
הליך גישור חלופי
בתום הליך יישוב סכסוך משפחתי יכולים הצדדים לבחור בהליך גישור חיצוני. הליך זה, למרות שאינו בחינם אלא במימון הצדדים, יכול לחסוך כסף רב על ידי הימנעות מהגשת תביעות בפני בית המשפט. המטרה היא לקדם דיאלוג בריא בתוך המשפחה ולעודד החלטה עוקפת מעורבות של בית המשפט. חשוב לציין כי הצדדים מקבלים תמיכה מאנשי מקצוע מנוסים, שרבים מהם הוכשרו כעורכי דין.
כבר בראשיתו של הליך זה כדאי להעסיק עורך דין הבקיא בתחום דיני משפחה וסכסוכים. עוה"ד יכול להדריך אותך לגבי התחייבויות משפטיות והתחייבויות הנובעות במהלך יישוב סכסוכים. מכיוון שהחלטות המתקבלות בהליכים משפחתיים עשויות לחייב אותך לשנים רבות, הבנת ההשלכות המשפטיות של כל שלב הינה חיונית וכיוצא בזאת מומלץ בחום לפנות לייעוץ והכוונה של עורך דין.
זכרו, ניהול סכסוכים משפחתיים או מינוי אפוטרופוס הוא עניין עדין, הדורש הבנה, סבלנות ותמיכה משפטית מתאימה. מדריך זה נועד לסייע לך בפתרון יעיל של הליכים מורכבים אלו.
