"חתמתי על ההסכם כי רציתי שהסיוט הזה ייגמר. רק אחר כך הבנתי מה באמת עשיתי".
משפטים אלו נשמעים שוב ושוב במסדרונות בתי המשפט לענייני משפחה, מפי אנשים שמצאו עצמם כבולים להסכם גירושין מקפח ובלתי הוגן. בעוד שהמערכת המשפטית מקדשת את עקרון סופיות ההסכם, החוק הישראלי מכיר בכך שלעיתים הסכמי גירושין נחתמים תחת נסיבות מורכבות כמו לחץ רגשי, איומים, הטעיה, או ניצול פערי כוחות. במקרים אלו, גם הסכם גירושין שאושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין עשוי להיות בר-ערעור.
אך מהן בדיוק העילות המשפטיות המאפשרות ערעור על הסכם גירושין? מתי יתערב בית המשפט בהסכם שכבר אושר, ומתי ייאלץ לדחות את הבקשה? והאם ישנן דרכים אפקטיביות לתקן עוול שנעשה גם ללא ערעור פורמלי?
ייחודיות הסכם הגירושין במערכת המשפטית
הסכם גירושין אינו הסכם רגיל. מדובר בהסכם מורכב ורב-משמעות שעובר תהליך אישור בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, ומקבל תוקף של פסק דין. ייחודיות זו מקנה להסכם משנה תוקף, אך גם מציבה קושי משמעותי בפני מי שמבקש לערער עליו לאחר אישורו.
בשנים האחרונות נכנס לתוקפו חוק המחייב את בני הזוג להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. מטרת הבקשה היא להנמיך את הלהבות בין הצדדים ולנסות לפתור את המחלוקות באמצעות הליך מקדים של שיח, על מנת להגיע להסכמה הדדית לגבי הסוגיות השונות והמשמעותיות הרלוונטיות לפרידה. הסכם גירושין שמתגבש בעקבות הליך זה אמור לייצג הסכמה אמיתית ומודעת, ולכן ההנחה היא שאין צורך לערער עליו.
עם זאת, במציאות, לא תמיד הסכם הגירושין משקף הסכמה אמיתית. לעיתים, התהליך הרגשי המורכב, פערי כוחות משמעותיים או נסיבות אחרות, מובילים לכך שאחד הצדדים מוצא את עצמו חתום על הסכם שאינו הוגן או שנחתם בנסיבות בעייתיות.
העילות המרכזיות לערעור על הסכם גירושין
1. כפייה - כשהחתימה אינה מבטאת רצון חופשי
כפייה מהווה את אחת העילות המרכזיות לערעור על הסכם גירושין. מדובר במצב שבו על אחד מבני הזוג הופעל לחץ בלתי סביר או שהיה חשוף לאיומים שגרמו לו להסכים לתנאים שלא היה מסכים להם בנסיבות רגילות.
כפייה יכולה להיות פיזית, אך לרוב מדובר בכפייה כלכלית או רגשית. למשל, איום בהפעלת הליכים משפטיים יקרים וממושכים, איום בהשחרת שמו של בן הזוג במקום העבודה או בקהילה, או איום בהימנעות ממתן גט (במקרה של בן זוג המסרב לתת גט).
דוגמה: אישה חתמה על הסכם גירושין שכלל ויתור על חלקה בדירה המשותפת תחת איום מפורש של בעלה שאם לא תחתום, הוא ימנע ממנה לראות את ילדיהם. במידה ובית המשפט ישתכנע שאכן האיום היה ממשי והשפיע באופן מהותי על החלטתה לחתום הוא עשוי לבטל את הסכם הגירושין.
2. הטעיה - כשהמידע אינו אמין או מלא
הטעיה מתרחשת כאשר צד אחד מציג לצד השני מצג שווא מכוון או מסתיר מידע מהותי הרלוונטי להסכם. בהקשר של הסכמי גירושין, הטעיה מתייחסת לרוב למצג שווא לגבי היקף הרכוש המשותף, שווי נכסים או הכנסות.
הסכם גירושין אמור לכלול בתוכו נושאים שיש להחליט עליהם בטווח המיידי (דירה, רכוש משותף וכדומה), אך הוא אמור גם לצפות פני עתיד ולכלול נושאים שיהיו רלוונטיים לשגרת החיים העתידית (חלוקת זמני שהות של הילדים, מזונות, שהייה בחגים וכדומה. כל הטעיה לגבי נתונים הקשורים לסוגיות אלה עשויה להוות בסיס לערעור.
בתי המשפט מתייחסים בחומרה להטעיה בהקשר של הסכמי גירושין, במיוחד כאשר מדובר בהסתרת נכסים או הכנסות. עם זאת, ההוכחה אינה פשוטה, ונדרשת הצגת ראיות משכנעות לכך שההטעיה אכן התרחשה ושהיא הייתה משמעותית דיה כדי להשפיע על תוכן ההסכם.
3. הסתרת מידע כלכלי - העלמת נכסים והברחתם
כאשר מי מבני הזוג ביצע הברחת נכסים או כספים, יתכן וקיימת עילה לביטולו של ההסכם. הסתרת מידע כלכלי היא למעשה סוג ספציפי של הטעיה, אבל בשל שכיחותה בהקשר של הסכמי גירושין, היא ראויה להתייחסות נפרדת. מדובר במצב שבו אחד מבני הזוג מסתיר מידע לגבי נכסים, חשבונות בנק, השקעות, הכנסות או זכויות סוציאליות.
לכן, בטרם החתימה על הסכם הגירושין צריך לשקול האם למכור את הנכסים ולהתחלק בעלות המכירה? האם למכור את הנכס לבן/בת הזוג? האם להשאיר את הנכס בבעלותנו ולהשכיר אותו? האם להשכיר את הדירה לבן/בת הזוג תמורת דמי שכירות קבועים? איך להפריד חשבונות ולהסדיר זכויות וחובות בחשבון? כל אלה הן שאלות מהותיות שדורשות גילוי מלא של המידע הכלכלי.
דוגמאות נפוצות להסתרת מידע כלכלי:
- הסתרת חשבונות בנק או השקעות, במיוחד בחו"ל
- הברחת נכסים לצדדים שלישיים (לרוב בני משפחה)
- הסתרת הכנסות או דיווח חסר על הכנסות
- הסתרת זכויות בעסקים או בנדל"ן
חשוב לציין כי ככל שחולף הזמן מחתימת ההסכם, הסיכוי להצליח בטענת הסתרת מידע כלכלי פוחת, אלא אם מדובר בנכסים משמעותיים שהוסתרו באופן מכוון ושיטתי.
4. עושק - ניצול חולשה וקושי
עושק מתייחס למצב שבו צד אחד מנצל את מצוקתו, חולשתו או חוסר ניסיונו של הצד השני כדי לכפות עליו תנאים בלתי סבירים בהסכם. במקרה של הסכמי גירושין, מצבי עושק אינם נדירים, במיוחד כאשר קיימים פערי כוחות משמעותיים בין בני הזוג.
יש לא מעט זוגות פרודים שחיים ללא הסכם גירושין או שעשו הסכם כללי "שהורידו מהאינטרנט" ומצאו את עצמם במחלוקות וריבים גדולים הרבה יותר מאשר כשהיו נשואים. לא נכביר במילים על ההשלכות שיש להסכם כזה ליחסים שהוא יוצר אצל ילדי בני הזוג ואצלם עצמם. ניתן בקלות להימנע מכך אם בונים הסכמות נכונות עם בעל מקצוע שזה תחום ההתמחות שלו.
דוגמא: אישה שחתמה על הסכם גירושין תחת לחץ נפשי עצום, ללא ייעוץ משפטי, בתקופה שבה הייתה מדוכאת ותחת טיפול תרופתי. ההסכם שחתמה עליו היה מקפח באופן קיצוני, והיא ויתרה על זכויות רבות שמגיעות לה על פי דין. זוהי דוגמה קלאסית למצב של עושק, שעשוי להצדיק ערעור על ההסכם.
5. פגמים בהליך האישור בבית המשפט
לעיתים, הפגם אינו בהסכם עצמו אלא בהליך אישורו בבית המשפט. כאשר בית המשפט או בית הדין לא וידא כראוי שהצדדים מבינים את משמעות ההסכם, או לא בחן את הסכמתם החופשית, עשוי להיווצר בסיס לערעור.
אישור ההסכם הוא לא רק ראייתי, אלא מהותי. בית המשפט לא רק מאשר את ההסכם אלא מקריא את עיקריו בפני הצדדים, מתקן אם צריך לתקן או להבהיר דברים המוכתבים לפרוטוקול, ולאחר מכן מברר עם הצדדים האם הם מבינים את תוכן ההסכם והאם הם מסכימים לו מרצון חופשי.
פגמים נפוצים בהליך האישור:
- היעדר תרגום נאות לצד שאינו דובר עברית
- אי-הבהרה של תנאי ההסכם לצד שאינו מיוצג
- היעדר בדיקה מספקת של הבנת הצדדים את משמעויות ההסכם
- אישור ההסכם בהליך מזורז מדי, ללא בחינה מעמיקה
האם כל ערעור מתקבל? הקושי בתקיפת הסכם גירושין
למרות קיומן של עילות ערעור מוכרות, יש להבין כי בתי המשפט אינם ששים לבטל הסכמי גירושין שאושרו כדין. המדיניות השיפוטית נוטה לכבד את עקרון סופיות הדיון ואת הצורך ביציבות משפטית, במיוחד בתחום רגיש כמו דיני משפחה.
בדיני משפחה, לא מוכרת עילה בדין המאפשרת שינוי תניה ממונית בהסכם גירושין עקב שינוי נסיבות לאחר הגירושין (כאמור, למעט בענייני משמורת או גובה מזונות). הסדרי הרכוש המפורטים בהסכם הגירושין אמורים להסדיר באופן סופי את ענייני הרכוש ועקרון הסופיות שולט בהם. אין אפשרות להכניס בהסכמי גירושין תנאי מכללא המאפשר פתיחת הדיון מחדש ככל שהדבר נוגע להסדרים ממוניים.
גורמים המשפיעים על סיכויי קבלת הערעור הם עוצמת הראיות, חומרת הפגם שבהסכם המדובר ומשך הזמן שחלף מאז חתימתו כמו גם היקף הנזק שנגרם לצד שנפגע. ככל שהראיות להטעיה, עושק או כפייה משכנעות יותר, כך גדלים סיכויי הערעור וככל שהפגם בהסכם או בהליך אישורו חמור יותר, כך גדל הסיכוי שבית המשפט יתערב. מעבר לכך, ככל שחלף זמן רב יותר מאישור ההסכם, כך פוחתים סיכויי הערעור. משבוצע הגט לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית ולפתוח מחדש את הסדרי הרכוש.
נציין כי גם הייעוץ המשפטי משפיע על הסיכוי לקבלת הערעור. כך, במידה ובעת החתימה על ההסכם היה לצד הטוען לפגם ייעוץ משפטי, הדבר יקשה עליו לטעון לאחר מכן כי לא הבין את משמעות ההסכם.
מה קורה כשהערעור נדחה? פתרונות משפטיים נוספים
במקרים רבים, למרות קיומה של עילה לכאורה, ערעורים על הסכמי גירושין נדחים. אולם, גם במצב זה, ישנן אפשרויות משפטיות נוספות.
1. הסכמה הדדית לשינוי ההסכם
לאחר שהסכם הגירושין אושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין הוא ניתן לשינוי אך ורק באישור ובהסכמה של שני הצדדים או בהחלטת שופט. בישראל כל אדם רשאי לתבוע כל אדם, ועל כל סיבה שנראית בעיניו מוצדקת.
אם שני הצדדים מגיעים להסכמה לגבי שינוי ההסכם, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר את השינוי. זוהי הדרך הפשוטה והיעילה ביותר, אך היא מחייבת שיתוף פעולה מצד שני הצדדים.
2. תביעה לשינוי סעיפים ספציפיים
בעוד ששינוי תניות ממוניות הוא בעייתי, ישנם סעיפים בהסכם גירושין שניתנים לשינוי גם ללא הסכמת הצד השני, בפרט סעיפים הנוגעים למשמורת ילדים ומזונות.
הסדרי הרכוש המפורטים בהסכם הגירושין אמורים להסדיר באופן סופי את ענייני הרכוש ועקרון הסופיות שולט בהם. לעומת זאת, ישנם תחומים מסוימים בדיני המשפחה אשר לעולם אינם סופיים, וגם אם נקבעו בהסכם גירושין – ניתן לשנותם. כך למשל, ניתן להפחית או להגדיל מזונות קטינים עליהם הוסכם בהסכם גירושין, וכן ניתן לעתור לשינוי משמורת וחזקה בילדים קטינים.
3. הליכי גישור
במקרים שבהם יש קושי להוכיח עילת ערעור, אך ישנה תחושה של חוסר הוגנות, הליך גישור עשוי להיות פתרון מתאים. הליך הגישור מאפשר לצדדים לדון מחדש בתנאי ההסכם באווירה פחות עוינת, ולהגיע להסכמות חדשות.
4. פנייה לבית הדין הגבוה לצדק (בג"ץ)
במקרים קיצוניים של עיוות דין או פגיעה בעקרונות צדק בסיסיים, ניתן לשקול פנייה לבג"ץ. אולם, יש להדגיש כי מדובר בצעד קיצוני, שסיכויי הצלחתו נמוכים יחסית, והוא מתאים רק למקרים חריגים במיוחד.
המלצות מעשיות למי ששוקל ערעור על הסכם גירושין
- פנו מיידית לייעוץ משפטי – ככל שהזמן עובר, כך פוחתים סיכויי ההצלחה בערעור.
- אספו ראיות – במקרים של הטעיה או הסתרת מידע, חיוני לאסוף ראיות שיתמכו בטענות.
- תבדקו את האלטרנטיבות – לעיתים, פתרונות חלופיים כמו גישור או הסכמה לשינוי הסכם עדיפים על ערעור.
- תבינו את ההשלכות וגם את העלויות – ערעור על הסכם גירושין עלול להיות הליך ארוך ויקר, עם השלכות רגשיות ומשפטיות משמעותיות.
- התמקדו בסעיפים הניתנים לשינוי – במקום לנסות לבטל את ההסכם כולו, שקלו להתמקד בשינוי סעיפים ספציפיים, במיוחד אלו הנוגעים למשמורת ומזונות.
עו"ד סימה כהן – ייעוץ וליווי בתהליך של ביטול הסכם גירושין
ערעור על הסכם גירושין אינו צעד פשוט, אך במקרים המתאימים הוא עשוי להיות הכרחי לתיקון עוול או אי-צדק. בליווי משפטי מקצועי, ועם הבנה מעמיקה של העילות המשפטיות, ניתן למצוא את הדרך הנכונה להתמודד עם הסכם גירושין בעייתי.
כעורכת דין המתמחה בדיני משפחה, אני עדה מדי יום לאתגרים הכרוכים בערעור על הסכמי גירושין. היכולת להבחין בין מקרה עם סיכויי הצלחה למקרה חסר סיכוי היא קריטית, ומחייבת ניסיון וידע מעמיק בפסיקה העדכנית.
אם אתם ואתן מתמודדים עם תחושה שנעשה לכם עוול בהסכם הגירושין שלכם, אני מזמינה אתכם לפנות אלי לייעוץ מקצועי ואישי. במשרדי אנו מלווים כל לקוח בדרך רגישה, מקצועית ומותאמת אישית, מתוך הבנה שתחום דיני המשפחה דורש לא רק מומחיות משפטית אלא גם רגישות אנושית. יחד נבחן את האפשרויות העומדות בפניכם ונבנה אסטרטגיה משפטית שתשרת את האינטרסים שלכם בצורה הטובה ביותר.
צרו קשר עם המשרד לפרטים נוספים
