כאשר חושבים על גירושין, רובנו מדמיינים תהליך "סטנדרטי" – זוג שהחליט לסיים את נישואיו פונה לבית המשפט או לבית הדין הרבני, מסדיר את ענייני הרכוש, המשמורת והמזונות, ומתחיל בחיים חדשים. אולם המציאות החברתית בישראל של 2025 מורכבת הרבה יותר. מה קורה כשבני זוג חד-מיניים שנישאו בחו"ל מבקשים להתגרש בישראל? כיצד מתמודדים בני זוג בגיל פרישה עם חלוקת נכסי פנסיה וזכויות סוציאליות? האם ידועים בציבור נדרשים להליך גירושין פורמלי? ומה ההבדל בין גירושין לביטול נישואין?
המחוקק והפסיקה מתמודדים כבר שנים עם הצורך להתאים את דיני המשפחה הקיימים – המבוססים על דין דתי ועל תפיסות מסורתיות – למציאות חיים מגוונת ומשתנה. התוצאה היא מערכת משפטית מורכבת, שבה לסוגים שונים של קשרים זוגיים ונישואין יש מסלולי פירוק שונים, עם אתגרים והזדמנויות ייחודיים.
בין אם אתם עומדים בפני אחד מסוגי הגירושין המיוחדים, מלווים קרוב משפחה בתהליך, או פשוט מבקשים להרחיב את הידע המשפטי שלכם, מאמר זה יספק לכם תמונה מקיפה ומעמיקה של הנושא, כולל עצות מעשיות והמלצות להתמודדות אפקטיבית עם האתגרים הייחודיים של כל מקרה.
גירושין של בני זוג חד-מיניים
מערכת המשפט הישראלית עברה תמורות משמעותיות בכל הנוגע להכרה בזוגיות חד-מינית בעשורים האחרונים. למרות שנישואין של בני זוג מאותו המין אינם מוכרים רשמית על ידי הרבנות בישראל, ישנם מסלולים משפטיים שמאפשרים הכרה בזוגיות ובהתאם לכך – גם בפירוקה.
כאשר בני זוג חד-מיניים מעוניינים להיפרד, הליך הגירושין מציב אתגרים ייחודיים. במקרים רבים, בני זוג אלו נישאו במדינה זרה המכירה בנישואין חד-מיניים, או שהם מוגדרים כ"ידועים בציבור" בישראל. בהיעדר סמכות של בית הדין הרבני לדון בגירושין של בני זוג חד-מיניים, ההליך המשפטי מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.
חלוקת רכוש ונכסים – במקרים של זוגות חד-מיניים, חלוקת הרכוש נעשית לרוב על פי הדין האזרחי, כאשר ההכרה ב"מאמץ המשותף" הינה קריטית. בית המשפט בוחן את מכלול הנסיבות, לרבות משך הקשר, ההשקעה הכלכלית המשותפת, וכוונת הצדדים ליצור שיתוף בנכסים. בשונה מזוגות נשואים הטרוסקסואלים, שם חל חוק יחסי ממון באופן אוטומטי, בזוגות חד-מיניים יש להוכיח את השיתוף הזוגי והכוונה לשיתוף בנכסים.
סוגיות הוריות – בזוגות חד-מיניים שהם הורים לילדים, קיימים אתגרים משפטיים מורכבים ועדינים. כאשר רק אחד מבני הזוג הוא ההורה הביולוגי או המאמץ החוקי, עשויות להתעורר שאלות מורכבות לגבי זכויות ההורות של ההורה שאינו ביולוגי. בשנים האחרונות, בתי המשפט בישראל הכירו יותר ויותר במעמדו של ההורה הלא-ביולוגי, אך עדיין קיימים פערים משפטיים בנושא זה. הצווים השיפוטיים להורות, או הליכי האימוץ שבוצעו טרם הפרידה, עשויים להיות משמעותיים בקביעת הסדרי המשמורת והראייה לאחר הפרידה.
הכרה בגירושין מחו"ל – זוגות חד-מיניים שנישאו במדינה זרה ומבקשים להתגרש, נתקלים לעיתים בשאלה האם וכיצד יוכרו הגירושין בישראל. אם הגירושין בוצעו במדינה שבה התקיימו הנישואין המקוריים, הנטייה היא להכיר בגירושין אלו גם בישראל, אך הדבר אינו אוטומטי ודורש לעיתים הליך משפטי נפרד של הכרה בפסק דין זר.
משמעויות פנסיוניות וסוציאליות – בהיעדר מעמד רשמי של נישואין, זוגות חד-מיניים עשויים להידרש להסדרים מיוחדים בכל הנוגע לזכויות פנסיוניות, ביטוח לאומי, וזכויות סוציאליות אחרות בעת הפרידה. במקרים מסוימים, הפסיקה הרחיבה את הזכויות של בני זוג חד-מיניים, אך עדיין קיימים פערים ביחס לזוגות נשואים הטרוסקסואלים.
כיום, ההתפתחות המשפטית בתחום זכויות להט"ב בישראל ממשיכה להתרחב, ובתי המשפט מגלים נכונות גוברת להכיר בזכויות של בני זוג חד-מיניים גם בהליכי פרידה. יחד עם זאת, החסר בחקיקה מפורשת עדיין מציב אתגרים משפטיים לא מבוטלים.
גירושין בגיל מבוגר ("גירושין אפורים")
המושג "גירושין האפורים" מתייחס לגירושין של בני זוג מעל גיל 50, לאחר שנים רבות של נישואין. בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשיעור הגירושין בקבוצת גיל זו, תופעה שלה היבטים ייחודיים הן מבחינה רגשית והן מבחינה משפטית וכלכלית.
היבטים כלכליים ייחודיים – בניגוד לזוגות צעירים, שלהם יש פוטנציאל להתאושש כלכלית ולבנות מחדש את עתידם הפיננסי, לבני זוג מבוגרים קיים לעיתים קרובות חשש אמיתי מפני עתיד כלכלי לא יציב. כך, חלוקת נכסי הפנסיה והחסכונות לגיל פרישה הופכת לסוגיה מרכזית ומורכבת. בישראל, הפנסיה נחשבת כנכס משותף שנצבר במהלך הנישואין, ולכן יש לחלקה בין בני הזוג. עם זאת, חלוקה זו דורשת התייחסות מיוחדת לגיל הפרישה, תקופת התשלום, וההשלכות המיסוי של פירוק החיסכון הפנסיוני.
חוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, שנכנס לתוקף בשנת 2014, מסדיר באופן מפורט את הליך החלוקה של נכסים פנסיוניים בעת גירושין. למרות זאת, במקרים של גירושין בגיל מבוגר, החוק עלול שלא לספק מענה מלא לצרכים הייחודיים של בני הזוג, במיוחד כאשר אחד מהם קרוב לגיל פרישה או כבר בפנסיה.
בנוסף, בגירושין בגיל מבוגר, סוגיית הביטוח הרפואי והסיעודי הופכת משמעותית במיוחד. בני זוג שהיו נשואים במשך עשרות שנים עשויים להיות מכוסים תחת פוליסת ביטוח משותפת, וגירושין עלולים להוביל לאובדן הכיסוי הביטוחי עבור אחד מהם או שינוי בתנאי הפוליסה.
היבט כלכלי נוסף הוא בית המגורים, שלעיתים קרובות הוא הנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג. רבים מהזוגות המבוגרים כבר פרעו את המשכנתא על ביתם, וחלוקת הנכס עלולה להוביל לכך שאף אחד מהם לא יוכל לרכוש דירה חדשה מתמורת מכירת הבית המשותף. בתי המשפט עשויים לשקול פתרונות יצירתיים, כגון דחיית מכירת הנכס עד לגיל מסוים, או הסדרים אחרים שיבטיחו יציבות דיור לשני בני הזוג.
היבטים חברתיים ומשפחתיים – גירושין בגיל מבוגר משפיעים לא רק על בני הזוג אלא גם על המעגל המשפחתי הרחב, במיוחד על ילדיהם הבוגרים ונכדיהם. ילדים בוגרים עשויים למצוא את עצמם במצב לא צפוי של תמיכה בהוריהם המבוגרים בתהליך הגירושין, ולעיתים אף בהתמודדות עם תחושות נאמנות מעורבות.
במקרים שבהם אחד מבני הזוג סובל ממחלה כרונית או זקוק לטיפול סיעודי, הגירושין מעלים שאלות מורכבות לגבי האחריות להמשך הטיפול. בית המשפט עשוי להתחשב במצב הבריאותי של בני הזוג בקביעת הסדרי המזונות או חלוקת הרכוש.
אסטרטגיות משפטיות בגירושין אפורים – בגירושין בגיל מבוגר, האסטרטגיה המשפטית המומלצת לרוב היא גישור או הליך שיתופי, המאפשרים לבני הזוג לשמור על כבודם ולהגיע להסכמות המותאמות לצרכיהם הייחודיים. ההליך השיתופי (Collaborative Divorce) הולך וצובר פופולריות בישראל, במיוחד בקרב זוגות מבוגרים, שכן הוא מאפשר לייצר פתרונות יצירתיים ומותאמים אישית, תוך הסתייעות במומחים מתחומים שונים, כגון יועצים פיננסיים ופסיכולוגים.
גירושין של ידועים בציבור
מוסד ה"ידועים בציבור" מהווה חלופה למוסד הנישואין המסורתי בישראל, ומקנה לבני זוג החיים יחד ללא נישואין רשמיים זכויות וחובות הדומות במידה רבה לאלה של זוגות נשואים. עם זאת, כאשר בני זוג המוגדרים כידועים בציבור מחליטים להיפרד, הליך ה"גירושין" שלהם שונה מהותית מזה של זוגות נשואים.
בישראל, אין הגדרה חוקית אחידה למושג "ידועים בציבור". בתי המשפט פיתחו מבחנים שונים לקביעת מעמד זה, הכוללים חיים משותפים תחת קורת גג אחת, ניהול משק בית משותף, קשר זוגי אינטימי, ונסיבות המעידות על כוונת הצדדים לקיים מסגרת משפחתית קבועה. להבדיל מנישואין רשמיים, מעמד הידועים בציבור אינו דורש טקס רשמי או רישום, אלא נקבע על פי המציאות בפועל.
השוני בין פרידה של ידועים בציבור לגירושין רשמיים
ההבדל המרכזי בין פרידה של ידועים בציבור לגירושין של זוג נשוי טמון בהליך המשפטי. בניגוד לזוגות נשואים, שהגירושין שלהם מחייבים הליך פורמלי בבית הדין הרבני (עבור יהודים), לידועים בציבור אין הליך פורמלי של "גירושין". הפרידה יכולה להתבצע באופן חד-צדדי, ללא צורך באישור של ערכאה שיפוטית כלשהי.
סכסוכים הקשורים לפרידה של ידועים בציבור נדונים בבית המשפט לענייני משפחה, ולא בבית הדין הדתי, גם אם שני בני הזוג בני אותה דת. ההליך כולו מתנהל לפי הדין האזרחי ולא על פי הדין הדתי.
זכויות וחובות בפרידה של ידועים בציבור
אף שהוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג אינן חלות באופן ישיר על ידועים בציבור, הפסיקה פיתחה דוקטרינות המחילות הסדרים דומים. בבסיס הדברים עומדת "חזקת השיתוף", לפיה נכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים משויכים לשני בני הזוג, אלא אם הוכח אחרת.
עם זאת, בניגוד לזוגות נשואים, שם חזקת השיתוף או הסדר איזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון חלים באופן אוטומטי, אצל ידועים בציבור יש להוכיח את קיומה של כוונת שיתוף ספציפית בנכסים. הוכחה זו עשויה להיות מורכבת יותר, במיוחד לגבי נכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג טרם תחילת הקשר.
זכויות פנסיוניות של ידועים בציבור זכו להכרה נרחבת בפסיקה ובחקיקה. חוק שיפור תהליכי גמלאות (חוק חלוקת חיסכון פנסיוני), חל גם על מי שהוגדרו ידועים בציבור, ומאפשר חלוקת זכויות פנסיוניות בעת פרידה.
סוגיית המגורים המשותפים עלולה להיות מורכבת במיוחד בפרידה של ידועים בציבור, במיוחד כאשר הדירה רשומה על שם אחד מבני הזוג. הפסיקה הכירה בנסיבות מסוימות בזכויות של בן הזוג שאינו רשום כבעלים, אך הדבר תלוי בהוכחת כוונת שיתוף ספציפית בנכס, אורך החיים המשותפים, והשקעה בשיפוץ או תחזוקת הנכס.
הסכם לחיים משותפים - כלי משפטי חשוב לידועים בציבור
בשל הפערים המשפטיים בין מעמד הנישואין לבין מעמד הידועים בציבור, ישנה חשיבות רבה לעריכת "הסכם לחיים משותפים" (המקביל אצל זוגות נשואים). הסכם זה מאפשר לבני הזוג להסדיר מראש את הזכויות והחובות ההדדיות במקרה של פרידה, ובכך למנוע התדיינויות משפטיות מורכבות בעתיד.
ביטול נישואין לעומת גירושין – מה ההבדל?
בישראל, לצד הליך הגירושין הרגיל, קיים גם מסלול משפטי פחות מוכר – ביטול נישואין. בעוד שגירושין הם הליך שמסיים קשר נישואין שהיה תקף, ביטול נישואין הוא קביעה משפטית שהנישואין מלכתחילה לא היו תקפים. הבדל זה, שנראה לכאורה סמנטי, נושא עמו משמעויות משפטיות, דתיות וחברתיות מרחיקות לכת.
מבחינה הלכתית-דתית, כאשר נישואין מבוטלים, המשמעות היא שכאילו הנישואין לא התקיימו מעולם. זאת להבדיל מגירושין, שבהם מסתיים קשר נישואין שהיה תקף. להבחנה זו יש השלכות משמעותיות בדין היהודי, במיוחד לגבי מעמדה של האישה כ"גרושה" לעומת מעמד של מי שנישואיה בוטלו.
בעוד שגירושין מותירים את הצדדים במעמד של "גרוש" או "גרושה", ביטול נישואין עשוי להחזיר את הצדדים למעמד של "רווק" או "רווקה" (אם כי לעיתים יירשם "פנוי/ה"), כאילו לא היו נשואים מעולם. זוהי נקודה משמעותית עבור אנשים שהמעמד של "גרוש/ה" עלול להשפיע על אפשרויותיהם להינשא בעתיד (למשל, כוהנים בדת היהודית).
ההבדל בין גירושין לביטול נישואין עשוי להשפיע על חלוקת הרכוש וזכויות ממוניות אחרות. בגירושין רגילים, חלוקת הרכוש נעשית לפי הוראות חוק יחסי ממון או חזקת השיתוף, בהתבסס על העיקרון שהנישואין היו תקפים והרכוש נצבר במסגרתם. בביטול נישואין, לעומת זאת, עשויה להתעורר שאלה לגבי תחולת הסדרים אלו, אם הנישואין נחשבים כאילו לא התקיימו מעולם.
הליך משפטי
הליכי ביטול נישואין נחשבים למורכבים ונדירים יותר מהליכי גירושין רגילים. הם דורשים הוכחה של עילות ספציפיות, בירור מעמיק של נסיבות הנישואין המקוריות, והסתמכות על מומחים בתחום הדין הדתי או הבינלאומי, בהתאם למקרה.
בישראל, ביטול נישואין יכול להתבצע הן במסגרת הדין הדתי והן במסגרת הדין האזרחי, בהתאם לנסיבות.
ביטול נישואין בדין הדתי
במסגרת הדין היהודי, ביטול נישואין (המכונה גם "הפקעת קידושין") הוא הליך נדיר שמתבצע בבית הדין הרבני. הוא שמור למקרים קיצוניים שבהם התגלה פגם מהותי בטקס הקידושין, או שהתברר שאחד מבני הזוג הסתיר מידע מהותי שלו היה ידוע, לא היו מתקיימים הנישואין מלכתחילה.
- עילות אפשריות לביטול נישואין בדין היהודי:
- טעות בזהות אחד מבני הזוג
- קיום מום או מחלה משמעותיים שהוסתרו לפני הנישואין
- אי-כשירות של העדים בטקס הקידושין
- קיום פגם מהותי בהליך הקידושין עצמו
ביטול נישואין בדין האזרחי
במקביל, קיימת גם אפשרות לביטול נישואין במסלול האזרחי, בעיקר במקרים של נישואין שנרשמו בישראל אך בוצעו בחו"ל. במקרים אלו, בית המשפט לענייני משפחה יכול לקבוע כי הנישואין בטלים אם הוכח שהם לא עמדו בדרישות החוק של המדינה שבה נערכו, או שהיה פגם מהותי אחר בתוקפם.
עו"ד סימה כהן – כך תתמודדו עם מורכבויות הגירושין
כעורכת דין העוסקת בתחום דיני המשפחה מזה שנים רבות, אני רואה מדי יום את האתגרים הייחודיים העומדים בפני בני זוג המתמודדים עם הליכי גירושין מורכבים. במהלך שנות עבודתי, הן במשרד מוביל בצפון הארץ והן במסגרת המשרד העצמאי שהקמתי, ליוויתי מאות זוגות בתהליכי פרידה מסוגים שונים, וצברתי ניסיון עשיר בטיפול במקרים מורכבים במיוחד.
הניסיון המקצועי שלי מלמד כי ההצלחה בניהול הליכים אלו טמונה בשילוב בין מספר אסטרטגיות מרכזיות. ראשית, ליווי משפטי מקצועי ומותאם לסוג הגירושין הספציפי הוא קריטי.
כמגשרת מוסמכת בתחום דיני המשפחה, אני מאמינה בכוחם של הליכי גישור והליכים שיתופיים. הניסיון מוכיח כי אלה אפקטיביים במיוחד בגירושין מורכבים. במשרדי מתקיימים הליכי גישור המאפשרים לבני הזוג לגבש פתרונות יצירתיים המותאמים לנסיבותיהם הייחודיות, ולהימנע מהכרעות שיפוטיות נוקשות שלעתים מחמיצות את המורכבות המשפטית והאנושית של המקרה.
תחום נוסף שאני שמה עליו דגש וממליצה לשים אליו לב הוא התכנון המשפטי המוקדם. במסגרת עבודתי בעריכת הסכמים במשפחה – הסכמי ממון, הסכמי חיים משותפים והסכמי גירושין – אני רואה כיצד תכנון מוקדם יכול למנוע מראש חלק ניכר מהקשיים בהליכי גירושין מיוחדים.
למרות האתגרים הייחודיים שמציבים הליכי גירושין מסוגים מיוחדים, ליווי מקצועי מתאים והיערכות נכונה יכולים להוביל לתוצאות משפטיות הוגנות ומותאמות לנסיבות הייחודיות של כל משפחה.
אם אתם מתמודדים עם הליך גירושין מורכב, אני מזמינה אתכם לפנות אליי לייעוץ ראשוני. במשרדי תזכו לליווי אישי ומסור מתוך הבנה שתחום דיני המשפחה הינו תחום משפטי רגיש ודיסקרטי המצריך בניית אסטרטגיה ייחודית עבור כל לקוח – ברגישות, יסודיות ומקצועיות. יחד נבנה את האסטרטגיה המשפטית המתאימה ביותר למקרה שלכם, תוך שמירה על האינטרסים שלכם ושל ילדיכם.
אל תתמודדו לבד עם המורכבות – צרו קשר עוד היום וקבעו פגישת ייעוץ, בה אוכל לסייע לכם לראות בבהירות את הדרך הטובה ביותר להתקדם.