אישה עגונה, על פי היהדות, היא אישה שאינה יכולה לקבל גט מבעלה מפני שהוא נעדר, או מפני שאינו כשיר לכך מבחינה משפטית. המונח "עגונה" משמש גם כדי לתאר אישה שהינה מסורבת גט בדת היהודית. ההשלכות של מצב זה הן מורכבות ורגישות, שכן אותה אישה אינו יכולה להינשא לגבר אחר, ובמידה ותקיים יחסי אישות עם גבר אחר, אף תיחשב לנואפת. בסיכומו של דבר, מוצאת עצמה האישה כבולה במעין מערכת יחסים שאיננה קיימת, אך מבלי יכולת להמשיך קדימה ולצאת לדרך חדשה.
אישה עגונה בהלכה היהודית
לפי היהדות, על מנת שאישה תשחרר מכבלי הנישואין עליה לקבל גט מבעלה. אולם, ישנם מקרים בהם אין באפשרות הגבר לתת את הגט, במידה והוא נעדר, נמצא בתרדמת, או שאינו כשיר לכך מבחינה מנטלית.
נשים מסורבות גט, גם הן נופלות תחת ההגדרה של נשים עגונות. מבחינת הדין העברי, כדי להתגרש ועל מנת שאישה תקבל גט יש צורך בהסכמת הצדדים. משמעות הדבר היא שהגבר צריך להסכים למתן הגט ואין לכפות עליו לעשות כן. גט שנכפה על הגבר נחשב ביהדות ל"גט מעושה",
גט שלא ניתן מרצונו החופשי, אלא דרך לחץ ובכפייה. גט מעושה, בהלכה היהודית, הוא גט פסול ומשכך, במקרה בו גבר שנכפה עליו לתת גט לאשתו, הרי שהגט מבוטל והנישואים תקפים.
השלכות העגינות
ללא גט, האישה נותרת נשואה, גם במקרה בו בעלה נעדר ואין ידוע מקומו, וגם כאשר בעלה מסרב לגירושין. משמעות הדבר שאותה אישה אינה יכולה להינשא לגבר אחר ובמידה ותקיים יחסי אישות עם גבר אחר היא אף תיחשב כנואפת.
נואפת, על פי ההלכה, היא אישה שלא תוכל להינשא לאותו הגבר שעמו קיימה יחסי אישות לאחר תום נישואיה הנוכחיים. בנוסף, צאצאיה מיחסים עם גבר אחר ייחשבו לממזרים. בנוסף, היא עלולה לאבד את כתובתה ואת זכותה למזונות אישה.
זכויות נשים עגונות בישראל
על פי החוק בישראל, לאישה עגונה עומדות מספר הטבות וזכויות. בין היתר, יתכן והיא תהיה זכאית לקצבת זקנה בתנאים מסוימים גם אם לא הייתה מבוטחת בביטוח לאומי.
בנוסף, החוק מקנה לאישה העגונה זכאות להטבות הניתנות למשפחות חד הוריות. כך, אישה שחלפו שנתיים מאז שבן זוגה נעלם והוא אינו משלם לה מזונות, נחשבת להורה יחיד וזכאית להטבות הניתנות למשפחות חד הוריות.
ההתמודדות של בתי הדין הרבניים עם נשים עגונות
סנקציות למסורבות גט
כאשר הבעל מסרב לתת גט לאשתו, יש בידי בית הדין הרבני סמכויות להטיל עליו סנקציות מסוימות, כלכליות ואחרות, במטרה לגרום לו להסכים למתן הגט. על בסיס החשש שלא יהיה זה גט מעושה, פועלים הדיינים בבתי הדין בעדינות במקרים אלו. לא בנקל יוטלו על הגבר סנקציות וזאת מתוך מטרה שהגט אכן יתקבל מרצונו ולא בכפייה.
בניגוד לכך, במקרה בו הבעל נעדר פיזית ומותיר את האישה עגונה, לא ניתן להטיל עליו סנקציות. כך, גם במקרים בהם הבעל אינו כשיר לכך, בין אם נפל לתרדמת ובין אם הוא אינו צלול בדעתו.
על פי חוק הצהרות מוות (התשל"ח – 1978), אישה עגונה זכאית לבקש להכריז על מות בעלה, על מנת שתוכר כאלמנה ותותר עגינותה, במקרה בו מקום מושבו האחרון של הבעל, או מגוריו האחרון היה בישראל, אם רכושו נמצא בישראל, אם עקבותיו נעלמו בישראל או אם מקום מושבה או מקום המגורים של האישה הוא בישראל. כדי שהבעל יוכרז כמת, על האישה להציג ראיות לשם כך. במידה ואין ראיות למותו, ביהמ"ש רשאי להכריז על כך בהתאם לתניות בחוק.
- ביום שבו נעלמו עקבותיו – אם נספה בשנות השואה (1939-1945).
- שנתיים מהיום בו נעלמו עקבותיו – אם יש סיבה להניח שמת במלחמה, אירוע טבע או תאונה.
- 7 שנים מיום בו נעלם – אם סביר להניח שהוא מת בדרך אחרת ולא כפי שצוין לעיל.
כדאי לדעת, כי לאישה עומדת הזכות לבקש לאתר את בעלה כדי שתוכל לבקש ממנו גט. במקרים מסוימים בית הדין הרבני יכול אף לשלוח שליחים כדי שינסו לאתר את הגבר ויבקשו את הסכמתו לתת גט.
עגינות במלחמת חרבות ברזל
עו"ד סימה כהן – ליווי משפטי בדיני משפחה
משרד עורכת הדין סימה כהן הוקם במטרה לספק מעטפת מקצועית ויסודית להליכים משפטיים בתחום דיני המשפחה והירושה. המשרד מלווה באופן אישי ומסור גם נשים עגונות בדרכן להתיר את הנישואין ולקבל את הזכויות המגיעות להן.
נשמח לסייע לכן בכל שאלה – מוזמנות לפנות לייעוץ ראשוני